כלל ממוקד-נתיב עדיף על CLAUDE.md שמנוני

הרבה אנשים דוחסים כל אילוץ לתוך CLAUDE.md, גם כאלה שנוגעים רק לפינה אחת בקוד. התוצאה: קובץ שתופח, עולה טוקנים בכל שיחה, ומטשטש את הכללים שבאמת חשובים תמיד.

הכלל: אילוץ שרלוונטי רק לחלק מהקוד לא שייך ל-CLAUDE.md — הוא שייך לכלל ממוקד-נתיב, שנטען רק כשקלוד נוגע בקבצים תואמים.

למה זה חשוב

CLAUDE.md נטען במלואו בתחילת כל שיחה. כלל כמו “כל endpoint מאמת קלט עם Zod” רלוונטי רק לתיקיית ה-API, אבל אם הוא ב-CLAUDE.md הוא תופס מקום גם בשיחה על ה-CSS. כלל ממוקד-נתיב פותר את זה: הוא נכנס להקשר רק כשצריך אותו, וחוסך את השאר.

איך עושים את זה

יוצרים קובץ ב-.claude/rules/ (למשל api.md), ומוסיפים שדה paths ב-frontmatter עם תבנית הנתיבים שהכלל חל עליהם:

---
paths:
  - "src/api/**/*.ts"
---

# כללי API
- כל endpoint מאמת קלט עם Zod

מכאן הכלל נטען רק כשקלוד קורא קובץ שתואם לתבנית. הכול נשאר ממוקד, ו-CLAUDE.md נשאר רזה לדברים שבאמת חלים על הכול.

מתי CLAUDE.md, מתי כלל, ומתי בכלל hook: לכוון את קלוד קוד.